חרש האומנות נתיבות נ' נאות זיו בע"מ ואח'

פסק דין

1.התובעת הגישה תביעה כספית כנגד הנתבעים על סך 92,440 ₪.

בכתב התביעה נטען כי במהלך שנת 2006 רכשה הנתבעת ו/או מי מטעמה מהתובעת רהיטים ו/או עבודות נגרות וכי לא כובדו שלושה שקים דחויים אשר נמסרו על ידי הנתבעת לתובעת כדלקמן:

שיק מס' 0887 מיום 18.1.06 על סך 24,395 ₪.

שיק מס' 0888 מיום 20.1.06 על סך 28,332 ₪.

ש"ק מס' 0889 מיום 22.1.06 על סך 16,776 ₪.

בנוסף נטען כי ביום 23.1.06 הזמינה הנתבעת ו/או מי מטעמה עבודת נגרות נוספת של הכנת דלתות וספריות בסך כולל של 24,123 ₪ ושילמה לתובעת על החשבון סך של 5,000 ₪ כך שנותרה חייבת סך של 19,123 ₪.

בהתייחס לנתבעים 2 ו – 3 נטען כי הם חתומים על ערבות אישית לכל תשלום, שיק או חיוב של הנתבעת לתובעת.

2.כתב הגנה הוגש על ידי הנתבע 2 בשמו ובשם הנתבעת 1.

יצוין כי הנתבע 3 לא הגיש כתב הגנה.

עיקר טענתם של הנתבעים 1 ו – 2 הוא כי התובעת גבתה מהם את חובם כלפיה באמצעות גובה חובות בשם מנשה אגבאבא.

כן נטען, ביחס לעבודת הנגרות הנוספת, כי הנתבעת לא הזמינה ספרייה וכי ספרייה הוזמנה לביתו של הנתבע 3 על ידו, באופן פרטי.

עוד נטען כי לא בוצעה עבודה בסך 7,600 ₪ עבור משפחת הרטמן כאמור בחשבונית מס' 119.

על כן נטען כי יש להפחית מהסכום הנתבע סך של 15,600 ₪.

3.בדיון מיום 10.3.08 אשר התקיים בפני כב' השופט שפסר, נטען כי טענת הנתבעים 1 ו – 2 היא טענת הודאה והדחה ועל כן קבע כב' השופט שפסר כי הנתבע יחל בהבאת ראיותיו.

ביום 20.6.10 נערך בפני דיון במסגרתו נחקרו עדי הצדדים.

לאחר הדיון האמור עתר הנתבע 2 לאפשר לו להעיד עד נוסף, מר מנשה אגבאבא, אשר מסר תצהיר אולם לא התייצב לדיון האמור. בהחלטה מיום 5.1.11 נעתרתי לבקשה.

ביום 21.03.11 נערך דיון נוסף במסגרתו נחקר מר מנשה אגבאבא והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

4.כאמור, טענתם העיקרית של הנתבעים 1 ו – 2 היא כי התובעת גבתה מהם את חובם באמצעות גובה חובות מר מנשה אגבאבא.

לעניין זה הצהיר הנתבע 2 בתצהירו כי בפגישה שנערכה בחודש יוני 2006 בביתו של הנתבע 3 הופיע אדם שהציג עצמו בשם מנש מבאר שבע (מנשה אגבאבא) הגובה של חרש אומנות, בליווי שני מלווים וסוכם על תשלום סכומים ומועדים.